אז איך אני מפיק מוזיקה

הפקת מוזיקה באולפן הקלטות – מה באמת קורה שם?

בד"כ תלך למפיק שהיו לו פרוייקטים טובים, אפילו עם זה לא בסגנון שלך. צריך תקציב בשביל הקלטות ובשביל צריך להגיד מה התקציב. כל טכנאי צריך עוזר טכנאי, או שניים. העוזר טכנאי זה תפקיד חשוב, כי הוא מייצג את האולפן בסשן הזה. הטכנאי שולח לעוזר טכנאי של האולפן רשימה של איזה כלים יוקלטו באיזה מיקרופונים, לאילו ערוצים, ובאילו קומפרסורים להשתמש עליהם.

המפיק צריך לעודד, לתת מילה טובה, ומילה שלו יכולה להרים ולהרוס את האומן באותה מידה.

המיקום של הנגנים חשוב – בס ליד תופים, מיתרים רחוקים מהתופים כדי שלא יכנסו למיקס.

בזמן הקלטה, אם יש טעות לא בהכרח עוצרים את ההקלטה, המפיק יגיד לטכנאי לסמן את המיקום הבעייתי, ואחרי זה, אם אפשר, מקליטים רק את אותו מקום שוב. לא כדאי לדבר בזמן הקלטה, כי אז הנגן יחשוב שמדברים עליו, ואין מה לעשות – הטכנאי הוא הפסיכולוג של האמן.

מיקס הוא חלק חשוב בהקלטות, כי זה המוצר הסופי, והאמן חייב לאהוב את זה בסופו של דבר. חשוב שהטכנאי סאונד ישמע ויבין את הטקסט, כדי שיוכל לעשות מיקס שמתאים לזה.

מבאלאנס בסיסי

הדברים שחשובים במיקס:

  1. באלאנס בין הכלים – שלא ישמעו כלי יותר חזק ושיעלה על כלי אחר. אם כלי מצטרף, שישמעו אותו וכו'. בד"כ מתחילים מבאלאנס בסיסי, אחרי זה כשרואים שאין באלאנס בין כלים מסויימים, עושים את זה ברזולוציה יותר נמוכה.
  2. תווך התדרים של אותם אלמנטים/כלים שמנגנים. לכל כלי יש תדרים חזקים, ואם המעבד הוא מעבד טוב – הוא מאזן בין תדרים מסויימים שמתנגשים עם כלים אחרים שיוצרים עומס על המיקס. המטרה היא ליצור פאזל בין תדרים שיצרו תמונה כך שישמעו את כל הכלים ושלא יעלו/ לא ישמעו כלום בתדרים מסויימים. לדוגמה : גיטרה אקוסטית, בס ותופים: את הגיטרה האקוסטית, שהתווך תדרים שלה מאוד רחב בסולו, נגביר את כל התדרים שלה, אבל אם יש בס, ננמיך לה את התדרים הנמוכים כי הבס "מחפה" עלייה.
  3. מרחב. יש מונו, סטריאו וסראונד. נשים נגנים שמקיימים דיאלוג רחוקים אחד מהשני כדי שתהיה הבדלה ביניהם. החוכמה הכי גדולה זה לא, נגיד, להרים את הפיידר למעלה, אלא לשנות אותו במרחב.
  4. מימד. אפשר להוסיף מימד לכלי מסויים, נגיד ריוורב או דיליי. נגן שינגן עם דיליי, יתייחס אליו אם הוא שומע אותו תוך כדי נגינה, הוא "יענה" לעצמו.
  5. דינמיקה. דינמיקה היא משהו חשוב לשחק איתו.

עיבוד טוב יכול לעשות את השיר. אם העיבוד מונוטוני השיר לא ימריא.

היום משתמשים בAutomation- להרבה דברים, ועושים הרבה דברים בתוך הפלאג-אין עצמו.

אחרי זה יש מאסטרינג לסאונד באולפן שעושים להקלטה.

קונסולה באולפן ההקלטות:

יש את הקונסולה, שבמחשב זה הכרטיס קול, ואז יש לנו את המכשיר הקלטה האנלוגי, שכיום משתמשים בפרו-טולס. דפט פאנק השתמשו ב24 tape cassette-, והקליטו גם בדיגיטלי, ואז בחרו מה נשמע יותר טוב והכניסו כל שיר סוג אחר של הקלטה.

בסרט הקלטה, צריך לא להקליט חזק מידיי כי אז זה עולה על הערוצים האחרים. זה פועל על חתיכות מתכת, שראש ההקלטה מסדר אותם ע"י מגנט וזאת ההקלטה בעצם.

ערוץ אחד זה הטיים קוד (שבאירופה הוא מחולק ל-25 טייקים, ובארה"ב ל-30 ערוצים) – ע"מ שירוצו שני מכשירים ביחד, צריך שתהיה להם סינכרוניזציה. בשביל זה יש את הטיים קוד שנוכל לדעת איפה אנחנו ומאיפה אנחנו רוצים להקליט שוב.

באנאלוג יש ראש מחיקה, ראש ההקלטה, ראש ההשמעה.